איילות

האַיָּלָה החִנָּנִית קלת הרגליים מצטיירת בתודעתנו כבעל חיים ענוג ומעודן, מלא תום. לצד יצירות ספרות המייחסות לה התבדלות עד כדי פלאיות, יש גם סיפורים המתארים את האיילה כאֵם זהירה ומסורה, שבתבונתה מצליחה להכניע טורפים המאיימים על עופריה. שלושת השירים שלמעלה מתבוננים באיילה מנקודות מבט אחרות.

לאה גולדברג (1911–1970) פרסמה את השיר מה עושות האיילות בספר ששמו כשם השיר. מאז ראה אור ב- 1949 זכה השיר לשלושה לחנים והוא נחשב נכס צאן ברזל של הספרות העברית לילדים. לאה גולדברג עונה בהרחבה על השאלה התמוהה-משהו שבתחילת השיר, ומתארת את שנת הלילה של האיילות כפרק זמן רגוע ומענג של חלומות שמחים. האיילות, כמותן כילדים, זקוקות להגנתו ולחמלתו של מבוגר, ובשירה של גולדברג זכה הירח בתפקיד הזה; הוא מביט באיילות הנמות "בְּבַת-שְׂחוֹק", משתיק קולות מאיימים ומרחיק מהן את הפחד. האיילות גם חולמות כילדים, ומגשימות בחלומותיהן מאוויים שאינם בני השגה במציאות. אור הירח החוזר ומתחדש לא רק מבהיר את הלילה אלא עוטף את התיאור כולו בהילה של פלאיות וקסם.

אפרים תלמי (1905–1982) שנולד בפולין עלה ארצה ב- 1925 ובשנותיו הראשונות בה היה פועל חקלאי בפרדסים ושומר בכרמים. מפגשים קרובים אלה עם האדמה ועם הנוף הארץ-ישראלי הולידו בין היתר את קובץ השירים לילדים אני אוהב לטייל שראה אור ב-1974. אחרי שיר הפתיחה "מה זאת מולדת" מופיעים בספר 29 שירים שכל אחד מהם נוגע במקום או באזור בארץ (הגליל, עמק החולה, זיכרון יעקב, נהר הירקון, שער הגיא, ים המלח, ואפילו מדבר סיני שישראל כבשה ב-1967). השיר צבאים בנגב מצייר תמונה פסטורלית של נוף הנגב באמצעות מילים וצירופים מהשדה הסמנטי המדברי ומציג תיאור מחויך של חיי הצבאים "בְּעַרְבוֹת הַנֶּגֶב", ליד "גֵּב בַּסֶּלַע", ב"מִישׁוֹר אָפֹר וּרְחַב יָדַיִם" או ב"עָרוּץ נִפְתָּל בְּסֵתֶר בִּקְעָתַיִם".

בשיר הקטן-חביב של חיה שנהב (1938-) מספקות האיילות, תכונותיהן ודרכי חייהן הזדמנות לתרגול מְנִיָּה, פעולת חיבור ופתרון בעיה חשבונית: "אַיָּלָה וְעוֹד אַיָּלָה? / - שְׁתֵּי אַיָּלוֹת. / וְעוֹד אַחַת? / - שָׁלֹשׁ". אגב תרגול מוזמנים הקוראים להציץ בחטף בסדר יומן של האיילות בסביבתן הטבעית: "מְטַפְּסוֹת עַל הָהָר", "הִגִּיעוּ לַשָּׂדֶה", "אוֹכְלוֹת עֵשֶׂב יָרֹק", "הוֹלְכוֹת לַחֹרְשָׁה / וְשָׁם / נִרְדָּמוֹת".

נירה לוין