top of page
מאת גלית ראב"ד

גֶּשֶׁם מִשָּׁמַיִם

לַחוּץ אֵין גַּג וּבַיִת,

הַחוּץ כֻּלּוֹ בַּחוּץ,

וְגֶשֶׁם מִשָּׁמַיִם

הִשְׁאִיר אוֹתוֹ רָחוּץ.

 

בְּתוֹךְ הַמַּגֶּבֶת

בְּתוֹךְ הַמַּגֶּבֶת יֵשׁ חֲבִילָה,

רֵיחַ מָתוֹק אוֹפֵף אֶת כֻּלָּה.

חֲבִילָה עִם שֵׂעָר שֶׁנּוֹטֵף כֻּלּוֹ מַיִם -

וְהִנֵּה נִפְקָחוֹת בָּהּ גַּם שְׁתֵּי הָעֵינַיִם.

 

עֲגָלָה חֲדָשָׁה

קִבַּלְנוּ אֶתְמוֹל עֲגָלָה חֲדָשָׁה,

הַיְּשָׁנָה נִשְׁאֲרָה בֶּחָצֵר לְבַדָּהּ.

וַאֲנִי מְקַוָּה שֶׁהִיא לֹא עֲצוּבָה שָׁם,

כְּשֶׁאֵין בְּתוֹכָהּ שׁוּם יַלְדָּה.

 

מאת חיה שנהב

הִנֵּה בַּיִת עַל עָנָן,

בַּבַּיִת גָּר גַּמָּד קָטָן.

כָּל הַיּוֹם קוֹרֵא, כּוֹתֵב,

אַף פַּעַם לֹא יֵרָטֵב

 

***

 

אִמָּא פֹּה תּוֹלָה כְּבִיסָה,

מִכְנָסַיִם וְחֻלְצָה,

גַּם מַגֶּבֶת וְגַרְבַּיִם,

אוֹי - נָזְלָה טִפָּה שֶׁל מַיִם!

 

***

 

הַכִּבְשָׂה הַמְּתֻלְתֶּלֶת

הִתְקַשְּׁטָה בְּסֶרֶט תְּכֵלֶת

וּבִשְׁלֹשָׁה פַּעֲמוֹנִים:

גָּדוֹל, קָטָן וּבֵינוֹנִי.

 

מאת פניה ברגשטיין

אֵין עוֹד גֶּשֶׁם

אֵין עוֹד גֶּשֶׁם, אֵין עוֹד בֹּץ.

טוֹב לָרוּץ וְטוֹב לִקְפֹּץ.

וּבַשֶּׁמֶשׁ חַם כָּל-כָּךְ, -

כָּל הַחַלּוֹנוֹת נִפְתָּח.

 

רַחְצָה

כְּבָר גָּמְרוּ לְהִתְרַחֵץ

גַּם הַפֶּרַח, גַּם הָעֵץ.

גַּם הַשֶּׁמֶשׁ מִתְנוֹצֶצֶת

נְקִיָּה וּמְרֻחֶצֶת.

 

בַּדִּיר

צֶמֶר, צֶמֶר רַךְ וָטוֹב,

וְחָלָב מָתוֹק לָרֹב.

קוֹל חָלִיל וְרֶנֶן שִׁיר,

וְטָלֶה פּוֹעֶה בַּדִּיר.

 

מתוך קטנטנה בגינה

כתבה גלית ראב"ד

ציירה ולי מינצי

כנרת 2011

 

 

מתוך גדי קטן רוצה חבר

כתבה חיה שנהב

ציירה אורה איתן

מסדה 1983

 

מתוך נצא אל השדה,

כתבה פניה ברגשטיין

ציירה מיכל אפרת

הקיבוץ המאוחד 1952

 

בארבע שורות

1952, 1983, 2011. שלושה ספרים, כשלושים שנה בין זה לאחר. בשלושת הספרים בולט דגם שירי אחד; שירים קטנים בני ארבע שורות, מחורזים ושקולים, שנכתבו במיוחד לאוזניים צעירות מאוד. כאן - שלושה שירי גשם של שלוש משוררות, שלושה שירים על רחצה, ושלושה שירים שאין להם נושא משותף והם מדגישים את ההבדל בנקודות המבט של הכותבות.

פניה ברגשטיין (1908–1950) כתבה לפעוטות מנקודת מבטם, ושיקפה מראות מן הטבע ורגעים של דרמות קטנות-גדולות מחיי הקטנטנים. רוב השירים נכתבו לפני קום המדינה לילדי היישוב העברי בארץ, והקוראים המבוגרים יוכלו לחוש במסר הסמוי של הקולקטיב; היו חיוביים, פעוטותינו, ראו את היפה, חִשבו על הטוב והמועיל לארצנו ועשו גם אתם את המצופה מכם.

חיה שנהב (1936-) פרסמה את שיריה הקטנים לאחר שהדור הישראלי הצעיר הסיר את תרמיל המחויבויות מעל כתפיו. היא מפתיעה ושוברת ציפיות, רואה את ההומור שבעולם הדברים הקטנים ומתארת אותו בעט שופע דמיון.

גלית ראב"ד כותבת בסגנון אישי מאוד, מגוון מאוד. באסופת השירים אפשר לזהות בין היתר רמיזות של נונסנס, רגעים אינטימיים של הורות, ותוגה הנלווית להתבוננות בעולם - בעיני ילד.

 

נירה לוין

 

bottom of page